עובדת שפוטרה שלא כדין כשהיתה בהריון תפוצה ב 40,020 ש"ח בגין אובדן השתכרות

רקע כללי:

1.      1.      לפנינו תביעה שהגישה גב' עליזה כהן (להלן: "התובעת") כנגד קודיאק מ. אמר ובניו (להלן: "הנתבעת") לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, פיצוי בגין אבדן דמי לידה, פיצויי פיטורים, דמי הבראה, שעות נוספות, פיצוי עונשי ופיצוי נוסף בגין עגמת נפש ונזקים בלתי ממוניים.

2.      2.      התובעת החלה עבודתה בנתבעת ביום 29.11.04 בתפקיד מזכירה.

3.      3.      הנתבעת הינה חברה פרטית בע"מ העוסקת ביבוא ריהוט וכלי עבודה ומנוהלת על ידי: האחים פבריס ופיליפ אמר (להלן בהתאמה: "פבריס" ו "פיליפ" או "המנהלים").

4.      4.      ביום 11.9.05 זומנה התובעת ללשכתו של פיליפ שם נמסר לה כי היא מפוטרת למן יום 30.9.05 (נספח ג' לכתב התביעה).

5.      5.      תביעתה של התובעת נעוצה בטענתה לפיטוריה עקב הריונה, ללא קבלת היתר בהתאם להוראות סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים, התשי"ד - 1954 (להלן - "חוק עבודת נשים").

6.      6.      התובעת ילדה ביום 10.4.06.

7.      7.      מטעם התובעת העידה התובעת בעצמה ובעלה- מר רמי כהן. מטעם הנתבעת העידו פיליפ אמר- אחד מבעלי הנתבעת ופבריס אמר- מנכ"ל הנתבעת.

תמצית טענות התובעת:

8.      8.      התובעת נישאה בחודש יוני 2005. לאחר נישואיה, בהיותה בחודש השני להריונה, סיפרה התובעת לעובדות בנתבעת כי היא הרה. כמו כן סיפרה התובעת על הריונה לשושי, אשתו של פבריס. מאותה עת חשה התובעת בהחמרה ביחסם של מנהלי החברה כלפיה. על אף שלא חל שינוי בטיב עבודתה של התובעת, חשה כי מנהליה מחפשים סיבות לפטרה.

9.      9.      התובעת פוטרה בחודש השלישי להריונה, לאחר למעלה מ-9 חודשי עבודה ומבלי שניתן לכך היתר מאת שר העבודה והרווחה. פיטוריה של התובעת נעשו תוך הפרת חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בשל התנהלות הנתבעת זכאית התובעת לפיצוי עונשי ופיצוי נוסף בגין עגמת נפש ונזקים בלתי ממוניים.

10.  10.  התנהלותה הפסולה של הנתבעת מהווה פגיעה בכבודה כאישה והפרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק.

11.  11.  התובעת זכאית לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין ואבדן הכנסה החל מיום הפיטורים ועד 75 ימים לאחר החזרה מחופשת הלידה. התובעת זכאית לפיצויי בגין אבדן דמי לידה שכן מנהל הנתבעת סרב להנפיק לתובעת אישור עבור הביטוח הלאומי ובשל כך מנע מהתובעת את דמי הלידה שיכולה הייתה לקבל מן הביטוח הלאומי.

12.  12.  התובעת זכאית לפיצויי פיטורים עבור תקופת ההעסקה ועד תום התקופה המזכה- מיום תחילת ההעסקה- 29.11.04 ועד ליום 17.9.06- תום התקופה המזכה, בתוספת פיצויי הלנת פיצויי פיטורים.

תמצית טענות הנתבעת:

13.  13.  התובעת פוטרה בשל תפקודה המקצועי הלקוי. התובעת איחרה ונעדרה מהעבודה והרבתה בעיסוק בענייניה הפרטיים בזמן העבודה (נספח א' לתצהיר הנתבעת). התנהלות זו החריפה לאחר נישואיה. התנהלות התובעת הסבה לנתבעת נזקים שלא אפשרו לנתבעת להמשיך ולהעסיקה. למנהלי הנתבעת לא הייתה כל ידיעה באשר להריונה של התובעת עובר לפיטוריה.

14.  14.  בתצהירו של פבריס נטען כי אשתו שושי כלל לא ידעה על הריונה של התובעת ומשכך לא יכולה הייתה לספר לפבריס כי התובעת בהריון. עוד טען פבריס בתצהירו כי ההחלטה לפטר את התובעת התגבשה כחודשיים בטרם פוטרה בפועל, אז וודאי שלא יכול היה לדעת על הריון.

15.  15.  העיתוי בו פוטרה התובעת לא נועד להתחמק מתשלום פיצויי פיטורים.

16.  16.  כשנמסר לתובעת מכתב הפיטורים, לא הודיעה התובעת דבר באשר להיותה בהריון. רק כעבור מספר ימים מעת שנמסר לתובעת מכתב הפיטורים, הודיעה התובעת לראשונה כי היא בהריון. התובעת הודיעה כי היא רוצה לחזור לעבודה, רק בשלב מאוחר, לאחר שכבר סיימה את תקופת עבודתה בנתבעת.